פניקס הישראלי בע"מ - חברה לבטו ואח' נ' אגד -מחלקה משפטית ואח'

פסק דין

בפני תביעה לשיבוב הסכום אותו שילמה התובעת, חברת ביטוח,למבוטחיה כפיצוי במסגרת פוליסה לביטוח מקיף, על נזקים שנגרמו באירוע של תאונת דרכים בה היה מעורב גם אוטובוס בבעלות הנתבעת.

התאונה אירעה בכביש מספר 4 מספר קילומטרים לפני אשדוד, שני כלי הרכב של הצדדים נסעו באותו כיוון מצפון לדרום, בשלב מסוים נוצר מגע בין שני כלי הרכב, וכתוצאה מכל נגרם לרכב מבוטח התובעת נזק.

התובעת טוענת כי האוטובוס של הנתבעת סטה ימינה לעבר רכב מבוטחה , ופגע בו עם הפינה הקדמית ימנית של האוטובוס בחלק האחורי של דופן שמאל . ואילו הנתבעת טוענת כי רכב מבוטח התובעת, הוא זה אשר סטה שמאלה לעבר האוטובוס לצורך מעבר מנתיב ימין בו נסע לעבר הנתיב השמאלי בו נסע האוטובוס.

התובעת הגישה תביעיה לפצותה על הסכום ששילמה למבוטחה, ואילו הנתבעת הגישה תביעה נגדית על הנזקים שנגרמו לאוטובוס

השאלה היחידה בתביעה זו היא איזה רכב סטה לעבר זה שלצידו , וגרם לתאונה ולנזק.

עד התביעה הראשון מטעם התובעת הוא מר בנימין רובינוב, אשר נהג ברכב המבוטח .

מר רובין אומר בעדותו בפני

" נסעתי לכיוון אשדוד בנתיב הימני , בנתיב השמאלי היה אוטובוס, ולפתע הצד הימני שלו מקדימה פגע בי בצד השמאלי האחורי . הוא רצה לפנות בצד ימין, וכנראה בלי איתות ופגע בי "

למקרא תחילת עדות זו של הנהג ברכב מבוטח התובעת, יש לשים לב לשני דברים

א- העד אינו אומר כי האוטובוס סטה לעבר הנתיב שלו ופגע ברכבו

ב- הוא אומר כי האוטובוס לא אותת בזמן שסטה לכיוון נתיב הנסיעה שלו .

למעשה עד התביעה הראשי אינו אומר כי האוטובוס סטה אליו , אלא אומר כי הצד הימני של האוטובוס פ]גע בצד השמאלי שלו .

מטעם התובעת העידה גם נוסעת שישיבה מאחורי הנהג ברכב מבוטח התובעת, הגב' לריסה סגירייב.

עדה זו טוענת כי ראתה איתות בפנס האיתות הקדמי הימני .

זוהי סתירה מהותית בין דברי שני עדי התביעה .

עדת התביעה 2 , מסרה כי כ 30 מטר אחרי מקום התאונה ישנה תחנת אוטובוסים בצד ימין של הכביש . עד ההגנה הכחיש קיומה של תחנת אוטובוס בצד ימין של הכביש , מאחר ודובר בכביש מהיר שאין בו תחנות לעצירת אוטובוסים.

טענתו של נהג האוטובוס בנקודה זו סבירה יותר מאשר זו של עדת התביעה 2 . נראה לי כי תחנת האוטובוס בצד ימין הכביש "הומצאה " ע"י עדת התביעה 2 כדי להסביר את הטענה בדבר סטיית האוטובוס ימינה , וגם אורות איתות שלא נראו ע"י הנהג ברכב התובעת עצמו .

עד התביעה 1, טען בעדותו כי הוא נסע כל הזמן בנתיב הימני, מכיוון שרצה לפנות ימינה לאשדוד, אך בהמשך הוא אישר כי התאונה הייתה 7 קילומטר לפני העיר אשדוד. כך שטענת העודה כי רצה לפנות ימינה לאשדוד אין בה כדי לתמוך בגרסה שלו כי הוא שמר כל הזמן על נתיב ימין . במרחק של 7 קילומטר, ואם תנאי הדרך מחייבם זאת, ניתן לעבור מנתיב לנתיב , ועדיין בהגיע הנהג למקום שהוא צריך לפנות ימינה , לעשות זאת ללא בעיות מיוחדות.

עד התביעה 1 , טען כי האוטובוס נסע במהירות יותר גבוהה משלו,כי הוא היה לפניו. כך שאין להבין כיצד מתרחשת תאונה שעה שהאוטובוס נסע יותר מהר מעד התביעה , ולמרות זאת הוא מצמצם את המרחק ביניהם, מגיע למצב שהוא מימין לאוטובוס, עובר את אורך האוטובוס, ונוצר המגע בין שני כלי הרכב , פינה קדמית ימנית של האוטובוס, עם דופן שמאל אחורי של הרכב הפרטי. אין זאת אלא שעד התביעה נסע במהירות יותר גדולה מהאוטובוס בנתיב הימני, סגר את הרווח ביניהם, הגיעי מקביל אליו, ורצה להמשיך באותה מהירות, ואז ניסה לעבר לנתיב השמאלי שם נסע האוטובוס, אך עשה זאת קרוב מאד אליו, והתחכך עם האוטובוס .